ע"א 6014/04

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע בארבעה ערעורים שהגיש מינהל מס ערך מוסף נגד ארבעה משיבים שהיו יזמי נדל"ן. כל ארבעת המשיבים התקשרו בהסכמים עם החברה הכלכלית אשקלון בע"מ (מק"א), תאגיד עירוני בבעלות עיריית אשקלון, לביצוע עבודות פיתוח ותשתיות בפרויקטי הבנייה שלהם. בתמורה, היו המשיבים פטורים, באופן חלקי או מלא, מתשלום היטלי פיתוח והיטלים לעירייה, כנדרש בחוק. הח"מ הוציאה חשבוניות מס למשיבים בגין חלק מהתמורה שהעבירו, והם ניכו את המע"מ הכלול בחשבוניות אלה כמס תשומות. מינהל מע"מ סירב להכיר בניכוי, והוציא לכל משיב שומת תשומות שלא כללה ניכוי זה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, אך בית המשפט העליון, בפסק דין פה אחד שכתב השופט גרוניס, קיבל את הערעורים וקבע כי המשיבים אינם זכאים לנכות מס תשומות. בית המשפט קבע, כי יש לראות את התמורה שהעבירו המשיבים ל-MKA כדמי פיתוח והיטלים המגיעים לעירייה, אשר הוויתור עליהם אינו יוצר זכות לניכוי מס תשומות. זאת, גם אם הסכום הכולל ששילמו המשיבים ל-MKA עולה על סכום דמי הפיתוח וההיטלים שהם חייבים בהם, שכן העודף אינו מתייחס בהכרח לעבודות פיתוח המבוצעות לטובת המשיבים ולקידום עסקיהם. לפיכך, המשיבים, כמו היזם במתווה "הארוך", שבו משלם היזם את האגרות וההיטלים לרשות המקומית, אינם רשאים לנכות מס תשומות. פסק הדין מתייחס גם לסוגיות נוספות, ובהן השאלה האם היזם זכאי לנכות מס תשומות בגין הקמת מבני ציבור. עם זאת, מאחר שהצדדים לא דנו בסוגיה זו בנפרד, בית המשפט לא פסק בה. כל משיב חויב לשלם למערערת 30,000 ₪ הוצאות משפט.