ת"א 53135-01-14

תקציר

רכבו של התובע היה מעורב בתאונה ותביעת הביטוח נדחתה בטענה כי התובע מסר מידע כוזב על נסיבות התאונה. המחלוקת העיקרית הייתה מי נהג ברכב בזמן התאונה; התובע טען כי מדובר באשתו, ואילו חברת הביטוח, הנתבעת, טענה כי התובע עצמו נוהג. השופט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע לא הוכיח את טענתו כי אשתו נהגה. השופטת ציינה מספר סתירות וספקות לגבי גרסת התובע לאירועים שקדמו לתאונה ולאחריה. למשל, היו חוסר עקביות לגבי עיתוי התאונה ומי ביצע שיחות טלפון מסוימות לאחר מכן. השופט גם מצא כי אין זה סביר שאשתו של התובע, שנהגה לכאורה, נתקעה מאחורי ההגה לאחר התאונה ובמצב של פאניקה, אך פרט זה לא הוזכר בדיווחים הראשוניים על האירוע. לאחר שהגיע למסקנה כי ראיות התובע אינן אמינות, קבע השופט כי הנתבע הוכיח כי התובע מסר פרטים כוזבים מתוך כוונה לתבוע תגמולי ביטוח שלא כדין. כתוצאה מכך, הנתבעת הייתה פטורה מתשלום פיצוי כלשהו לתובע על פי הפוליסה. השופט הורה על מחיקת התביעה וחייב את התובע לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל בתוך 30 יום.