תו"ב 14938-11-18

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לכתב אישום שהוגש נגד שלושה נאשמים בגין שימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית. בכתב האישום נטען כי הנאשמים השתמשו במבנה בשטח של 90 מ"ר שנבנה ללא היתר למטרות מסחריות, ובפרט מכרו פירות וירקות. המקרקעין המדוברים, בבעלות נאשם 1, מיועדים לחקלאות. נאשמים 2 ו-3 הינם נושאי משרה בחברה. התביעה טענה כי המבנה עצמו והשימוש בו שניהם אינם חוקיים, שכן הוא אינו חממה או סככה חקלאית הפטורה מחובת היתר, ושימושו המסחרי אינו קשור ישירות לייצור חקלאי. ההגנה טענה כי מדובר בחממה וכי מכירת תוצרת חקלאית היא שימוש חקלאי בקרקע. עוד טענו כי הנאשמים לא זומנו כראוי לחקירה וכי כתב האישום הוא אכיפה בררנית. בית המשפט מצא את טיעוני התביעה משכנעים. בית המשפט קבע כי המבנה אינו עומד בקריטריונים לקבלת פטור וכי השימוש בו הוא מסחרי ודורש היתר. בנוסף, נמצא כי הנאשמים זומנו כראוי וכי כתב האישום לא נאכף באופן סלקטיבי. בית המשפט הרשיע את הנאשמים, אך לא קיבל את בקשת התביעה לתקן את כתב האישום כך שיכלול הפרה סטטוטורית נוספת. המפתח להכרעת הדין היו עדותו ודו"ח המפקח, צילומי הבניין ועדויות הנתבעים עצמם, שאישרו את אופיו המסחרי של השימוש בבניין.