ת"א 2170/01

תקציר

השופט פותח וקובע כי התובע, שהיה מעורב בשתי תאונות דרכים, נושא בנטל ההוכחה לטענותיו. השופטת מקבלת את העובדה שהתאונות שתיארה התובעת אכן התרחשו, שכן הנתבעת לא הציגה כל ראיה הסותרת את גרסת התובע לאירועים. השופט מקבל גם את חוות דעתו של פרופ' וולפין בנוגע לנכות הרפואית של התובע עקב התאונות, ודוחה את טענות הנתבע בדבר סבירות חוות דעת המומחה. לאחר מכן פונה השופט לסוגיית הנכות התפקודית ואובדן השתכרות עתידית. מסקנתם היא כי אין קשר סיבתי בין התאונות לבין עזיבתו של התובע את הצבא, מה גם שהתובע המשיך לשרת מספר שנים לאחר התאונות ללא כל הידרדרות במצבו. בנוסף, עדי התובע – שסבלו ממצבים רפואיים דומים – המשיכו לשרת בצבא. השופט מוצא את טענותיו של התובע לקבלת שכר גבוה יותר וקידום אינן משכנעות, מה גם שהוא לא הביא עדים שיתמכו בטענותיו. עם זאת, השופטת דוחה גם את טענת הנתבע כי לתובע לא מגיע פיצוי בגין אובדן השתכרות עתידית, תוך הכרה בנכות תפקודית בשיעור של 10%. השופטת מחליטה על פיצוי חודשי של 500 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית, בהתחשב בגילו של התובע ובקשיים הפוטנציאליים במציאת עבודה אחרת. השופט משרטט את עיקרי הנזקים להם זכאי התובע: כאב וסבל, הוצאות, הפסד השתכרות בעבר על בסיס ימי מחלה ואובדן השתכרות עתידית. מדובר בסך הכל ב-96,500 שקל, בנוסף לשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. השופט מורה לנאשם לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום.