בר"ע 3329/08

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה הוגשה על ידי משיב הסובל ממחלת קרוהן, בטענה כי המחלה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים. המשיב ביקש למנות מומחה לגסטרואנטרולוגיה שיבחן את עניינם, ובית המשפט נעתר לכך. עם זאת, בטרם החל המומחה בעבודתו, ביקש המשיב להחליפם, תוך שהוא מציין את עמדתו הידועה של המומחה בדבר היעדר קשר בין מחלת קרוהן לבין טראומה פיזית או נפשית. המשיב סבר כי חוות דעתו של המומחה נקבעה מראש וביקש למנות מומחה אחר. המבקשים, ככל הנראה הנתבעים בתיק המקורי, התנגדו לבקשה זו. אולם בית משפט קמא, בהפעילו את שיקול דעתו, נעתר לבקשת המשיב להחליף את המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית המשפט הכיר בכך שלא הייתה הטיה משפטית או התנהגות בלתי הולמת מצד המומחה הראשוני. עם זאת, הוחלט כי מאחר שהתביעה נדונה לפי חוק הפיצויים, ובשלב מקדמי, יש הצדקה להחליף את המומחה. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר המערערת טענה כי אין להחליף מומחים רק משום שצד אינו מרוצה מעמדתו המקצועית. המערערת טענה כי בהיעדר עילה משפטית להחלפה, החלטת בית משפט קמא שגויה. אולם שופט הערעור, השופט י' עמית, אישר את שיקול דעתו של בית משפט קמא בעניין זה. הם הדגישו את החשיבות בכך ששני הצדדים ירגישו כי התקיים להם שימוע הוגן וכי החלטת בית משפט קמא להחליף את המומחה היא בגבולות הסביר. בסופו של דבר, דחה השופט עמית את בקשת רשות הערעור, מבלי להידרש לתגובת המשיב. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות. פסק דין זה, מיום 5.6.2008, מחזק את שיקול הדעת הנתון לבתי משפט קמא במינוי מומחים ובהחלפתם, ומשקף פרקטיקה השואפת לכך ששני הצדדים יקבלו את זהות המומחה.