ע"א 7442/97

תקציר

במקרה משפטי זה דחה בית המשפט את ערעורה של המערערת, בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות להחריג חובות מסוימים מאחריות משותפת בין בני זוג. בית המשפט ציין כי חלוקת נכסים בין בני זוג כוללת בדרך כלל הן זכויות והן חובות, למעט חובות אישיים מובהקים. במקרה זה, החובות שנצברו היו קשורים לפעילות עסקית המשולבת ביחידה הכלכלית המשותפת של בני הזוג. המערערת לא הצליחה להוכיח אילו חובות צריכים להיות חריגים, והראיות הצביעו על קנוניה אפשרית להגנה על נכסים מפני נושים. בנוסף, בית המשפט הבחין בחוסר עקביות ובהסתרה פוטנציאלית של ראיות על ידי המערערת, כגון אי הצגת הסכם גירושין שעשוי היה להיות בנוי לטובת טענותיה במהלך הסכסוך. עיתוי ההסכם ותכולתו הצביעו על ניסיונות לתמרן את חלוקת הנכסים על רקע המחלוקת התלויה ועומדת בבית המשפט. זאת ועוד, במהלך הדיון בבית המשפט חזרה בה המערערת מאמירתה בדבר התנגדותה למשכנתא, תוך הטלת ספק באמינותה. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את עקרון חלוקת החובות, דחה את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות משפט ספציפיות. הן השופטים חשין והן דורנר הסכימו עם החלטה זו.