רת"ק 4089-04-11

תקציר

מדובר בשתי תביעות הנובעות מתאונת דרכים בין גלעד בן ציון ליובל אברהם, שכל אחת מהן טוענת לאשמתה של השנייה. אברהם הגיש תביעה על סך 26,318 ₪ נגד בן ציון (ת"א 41901-08-10, תביעה קטנה שנדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים), ואילו בן ציון הגישה תביעה על סך 324,094 ₪ נגד אברהם (ת"א 25718-03-11, תביעה רגילה שנדונה בבית משפט השלום בירושלים). בן ציון ביקש גם לאחד את שתי הטענות לדיון אחד בבית משפט השלום. טענה זו נדחתה, והדיון בבית המשפט לתביעות קטנות התנהל כמתוכנן. ביום הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, בנוכחות אברהם ובן ציון, החליט בית המשפט, בהסכמת שני הצדדים, לאחד את הדיונים בשתי התביעות בבית המשפט לתביעות קטנות, ולנהלם בהתאם לנהלים הנהוגים בו. בית המשפט קיבל גם את תביעתו הקטנה של אברהם והורה לבן ציון לשלם לו את מלוא הסכום, תוך שהוא דוחה את תביעתו הרגילה של בן ציון נגד אברהם, ללא צו להוצאות. לאחר מכן הגיש בן ציון ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעתו הרגילה, כי הוא אינו מסכים לאיחוד או לפסק הדין, וכי ההליך שולל ממנו את זכויותיו, לרבות זכותו לייצוג ולערעור. הוא ביקש לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הטענות לערכאות הרלוונטיות לדיון מחדש. אברהם וכלל חברה לביטוח בע"מ (המבטחת את רכבו של אברהם) התנגדו לבקשה, בטענה להסכמתו של בן ציון, לחוסר שחר בטענותיו ולחוסר תום לבו בהעלאת סוגיית הסמכות בשלב זה. עוד טענו כי לבן ציון היה יומו בבית המשפט וניתנה לו הזדמנות הוגנת להגן על עצמו. השופטת, אורית אפעל גבאי, החליטה לדון בבקשה לגופו של עניין, ובסופו של דבר פסקה לטובתו של בן ציון. השופט גבאי קבע כי בית המשפט לתביעות קטנות ובית משפט השלום הם ערכאות נפרדות בעלות סמכויות מהותיות שונות, ולכן לא ניתן לאחד את הדיון בשתי התביעות, למרות הסכמת הצדדים. מאחר שפסק הדין ניתן ללא סמכות, הוא בוטל. השופט הדגיש את ההשלכות המשמעותיות של העברת תביעה רגילה לבית משפט לתביעות קטנות, אשר עלולה לשלול באופן גורף את זכויותיהם של בעלי הדין. היא ציינה את הימנעותו של בית המשפט מלהסביר השלכות אלה לצדדים ואת היעדר כל אזכור להסכמתם בפרוטוקול הדיון. השופט גבאי הגיע למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין כולו, ולהחזיר את שתי התביעות לדיון מחודש. בית המשפט לתביעות קטנות הונחה לשקול להעביר את תביעתו הקטנה של בן ציון לבית משפט השלום. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.