ת"א 66533-11-20

תקציר

בית המשפט קבע כי הראיות שהוצגו במקרה דנן אינן מצדיקות מתן צו מניעה. פסק הדין מתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, הראיות מצביעות בבירור על קיומו של הקדש, המעניק זכויות חזקה ומגורים ללמיה באמצעות תנאי הנאמנות, ובכך שולל כל טענה לזכויות ירושה או בעלות של יורשיה. שנית, טענות הנתבעים בדבר החזקה והבעלות אינן נתמכות בראיות מספיקות. רישומם של מחזיקי ארנונה זמניים, למשל, אינו נחשב להוכחה מספקת לחזקה או לזכות קניינית אחרת, מה גם שרפיק חוסיין עצמו הודה כי אינו הבעלים של הנכס. בנוסף, ממסמכי ההקדש ורישומי בית המשפט עולה כי הנאמנות ניהלה את הנכס במשך תקופה ממושכת, וכל המשתמשים והמבקרים היו מודעים או היו צריכים להיות מודעים לתביעות הנאמנות על הקרקע. עוד עולה מהראיות כי הנכס היה כפוף להקדש, השולל כל אפשרות של ירושה או העברת בעלות. יתר על כן, המכירה לכאורה של הנכס מג'ינאן לרפיק חוסיין לוקה בחוסר אמינות, עם חוסר עקביות בחוזה בעל פה והיעדר תיעוד בכתב. הנסיבות הסובבות את העסקה הנטענת, לרבות חוסר סבירותה וחוסר הספציפיות שלה, מערערות על תקפות טענותיהם. התנהלות התובעים במהלך ההליך, המאופיינת בהצגת ראיות מפוקפקות והתארכות ההליך, צוין, ובית המשפט מוצא כי הם אינם זכאים לזכויות חזקה או בעלות כלשהן בנכס. כתוצאה מכך, בקשותיהם הראשוניות של רפיק וג'ינאן לצווים נדחות, ובקשתו של אבו עיישה לבטל את הצווים מתקבלת. בנוסף, נדרשים רפיק וג'ינאן לשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו של אבו עיישה, בסך 11,700 ש"ח, בתוך 30 יום.