פש"ר 64439-02-18

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה לביטול שלושה הסכמי רכישת נכס בשל חוסר התחשבות ותום לב. הנאמנים לא הצליחו להוכיח טענות אלה וטענות המשיב נדחו אחת לאחת. ראשית, הטענות החוזיות של הנאמנים בדבר עושק וכפייה ירדו מסדר היום, שכן קולו של החייב לא נשמע ולא הובאו ראיות התומכות בטענות אלה. שנית, הראיות הראו כי מערכת היחסים בין החייב לבין המשיב לא הייתה מערכת יחסים רגילה של קונה-מוכר, אלא כזו שבה שני הצדדים מנצלים זה את זה לאינטרסים שלהם. שלישית, המשיב לא הצליח להוכיח כי החייב היה חדל פירעון בעת חתימת ההסכמים. למעשה, גרסותיו המתפתחות של המשיב לגבי מצבו הכלכלי של החייב סתרו זו את זו, כאשר הגרסה הקודמת הייתה מדויקת יותר. רביעית, המשיב לא היה רוכש בתום לב. הנאמנים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בגין טענה זו, וחוסר תום הלב של המשיב ניכר באופי העסקאות, שלא היו עסקאות שוק רגילות. בנוסף, התמורה בגין הנכסים הייתה נמוכה משמעותית משווי השוק שלהם, והמשיב לא סיפק הערכות שווי בזמן אמת כדי לתמוך בטענתו כי מחיר הרכישה תאם את שווי הנכסים. לבסוף, המשיב לא שילם את מלוא הסכום שהוסכם עליו בחוזים, וטענותיו לתשלומים נוספים היו עמומות וסותרות. בסך הכל הוכיחו הנאמנים כי יש לבטל את הסכמי הרכישה לפי סעיף 96 לפקודה. המשיב חויב לבטל את שלושת ההסכמים ולהשיב את הנכסים לנאמנים, אשר ישיבו את הסכומים שהוכרו כתשלום עבור הנכסים. המשיב יכול היה להגיש תביעת חוב רגילה אילו שילם סכומים נוספים. כמו כן חויב המשיב לשלם לנאמנים הוצאות בסך 25,000 ₪ בתוך 30 יום.