ת"א 16908-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת יעל בלכר) בעניין **ת"א 16908-09-25 לסיכו בע"מ נ' נווה אור שיא-נרגיה סולארי ואח'**, אשר עוסק בסוגיית הסמכות לבירור טענות בדבר "חריגה מסמכות" של בורר במהלך ניהול הליך בוררות. ### 1. רקע והקשר משפטי התובעת הגישה תביעה לסעד הצהרתי שנועד לקבוע כי לבורר המנהל את התיק אין סמכות לדון בסוגיית התמשכות ביצוע הפרויקט. מדובר בהליך המוגש "תוך כדי תנועה" – כלומר, בעוד הליך הבוררות מתנהל ולא הגיע לסיומו. ### 2. העקרונות המשפטיים המנחים: "הפתח הצר" בית המשפט נסמך על הלכת **רע"א 4146/23 פלסיו נכסים בע"מ נ' פדלון** (יוני 2024), אשר הציבה את המסגרת הנורמטיבית להתערבות שיפוטית בהליכי בוררות טרם סיומם: * **התנאים הפוזיטיביים:** על התובע להוכיח קיום זכות ראויה להגנה וקיומה של הצדקה ל"שריון" הזכות כבר בשלב זה (במקום להמתין לסיום הבוררות). * **התנאי הנגטיבי:** על התובע להראות כי מבחינת עקרונות הצדק והיושר, אין מניעה ליתן את הסעד. בית המשפט מדגיש כי הפתח המאפשר התערבות שיפוטית כזו הוא "צר מכל צר", וכי הכלל הרחב הוא "דרך המלך" – המתנה עד לסיום הבוררות ודיון בטענות במכלול. ### 3. חידושים ויישום עקרונות במקרה דנן בית המשפט מחדד את התנאים לדחיית תביעות כאלה על הסף, תוך התייחסות למספר היבטים יישומיים: * **היעדר "טעם טוב":** בית המשפט קבע כי הגשת תביעה בטרם סיום הבוררות ללא טעם מיוחד המצדיק זאת, מובילה לדחייה על הסף. טעם טוב אינו השערה גרידא בדבר חריגה עתידית מהסמכות. * **העדר תום לב דיוני (התנאי הנגטיבי):** בית המשפט מצביע על מניפולציות דיוניות שפוגעות בתנאי הצדק והיושר: * התובעת נהנתה מהחלטות הבורר בנקודות שנוחו לה, אך הלינה על סמכותו בנקודות אחרות. * ניסיון "לעקוף" את הנחיות הבורר (שהורה לתובעת להציג חומרים רלוונטיים) באמצעות פנייה לבית המשפט, כאשר הבורר כבר הביע דעתו שמדובר בנושא הנדסי המצוי בסמכותו. * **סופיות הסמכות:** בית המשפט קובע כי אם הבורר כבר הביע עמדתו (המומחה אמר את דברו) בנוגע לסמכותו, הרי שעל פי הלכת פלסיו, אין לבית המשפט עילה להתערב בשלב זה, שכן המנגנון לביקורת שיפוטית על חריגה מסמכות שמור לשלב שלאחר מתן הפסק. ### 4. תובנות למדיניות שיפוטית (Legal Innovations/Principles) 1. **מניעת פיצול דיוני:** בית המשפט מבהיר כי ניסיון של בעל דין "לנהל את הבוררות" באמצעות פניות חוזרות לערכאות בבקשות לסעד הצהרתי מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן הוא מסרבל את הבוררות ומייצר עלויות כפולות. 2. **יעילות הדיון:** בית המשפט קובע כי ממילא הטענות המשפטיות יתבררו בצורה הטובה ביותר בתום הבוררות, אז ניתן יהיה לבחון את המכלול. הדיון במקביל בבית המשפט ובורר מייצר כפילות מיותרת (למשל, הצורך במינוי מומחה לוחות זמנים בשתי הערכאות). 3. **הבחנה בין טעות בשיקול דעת לבין חריגה מסמכות:** בית המשפט מזכיר כי בורר מודע למגבלותיו, ואם יחרוג מהן, יעמוד לרשות הצדדים הסעד הרגיל של ביטול פסק בורר בתום ההליך. ### סיכום ההחלטה מהווה איתות ברור לבעלי דין בבוררויות: **בתי המשפט לא יאפשרו את חתירת תחת סמכות הבורר במהלך הליך פעיל** תחת הכסות של "סעד הצהרתי", אלא במקרים חריגים וקיצוניים ביותר. "דרך המלך" נותרת המתנה לסיום הבוררות, תוך שמירת הטענות לשלב בו ניתן לבקר את פסק הבורר במלואו.