רע"א 320/13

תקציר

התיק נסוב סביב עסקת מקרקעין של דירה בבעלות בנו של המבקש (האב), אשר אישר לאחרון לנהל משא ומתן למכירתה. המשיבים, בעל ואישה, התעניינו ברכישת הדירה. למרות שנערכו מספר פגישות, והמחיר סוכם, העסקה נפלה בסופו של דבר. המחלוקת המרכזית הייתה באשר למועד התשלום והעברת החזקה בדירה, כאשר המבקש טען כי המשיבים שינו את המועד המוסכם. בית משפט השלום דחה את תביעת המשיבים לפיצויים, וקבע כי הם מנעו את ביצוע העסקה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבים, הגיע למסקנה כי שגה בית משפט השלום בממצאיו העובדתיים, והחזיר את התיק לדיון נוסף. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבקשה שבפניי מבקשת לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, לאחר עיון מדוקדק בחומר הראיות, לא שוכנעתי כי טעה בית המשפט המחוזי טעות בולטת המצדיקה התערבות בממצאיו העובדתיים. יתר על כן, המקרה אינו מעורר שאלות משפטיות או ציבוריות חריגות מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים, ולכן אינו מתאים לערעור על גלגול שלישי. המחלוקת קשורה במידה רבה לעובדות ומחייבת חקירה יסודית, שכבר נוהלה על ידי הערכאות הנמוכות יותר. אשר על כן, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור. המבקש חויב בהוצאות המשיבים במענה לבקשה זו, בסך 5,000 ₪. החלטה זו הינה סופית ליום 4 בנובמבר 2013.