ת"פ 11362-10-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשו של אדם שנמצא אשם בנשיאת נשק ותחמושת. העיקרון המנחה את הענישה, כאמור בסעיף 40ב לחוק העונשין, הוא עקרון ההלימות, המבטיח כי קיים יחס בין חומרת העבירה לבין העונש. בית המשפט בוחן את הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירה, את מידת הפגיעה ואת מדיניות הענישה הרווחת. במקרה הנוכחי, העונש ההולם הוא בין 12 ל-36 חודשי מאסר. בבואו לקבוע את העונש בפועל לנאשם, בית המשפט לוקח בחשבון הן נסיבות מקלות והן נסיבות מחמירות. בעוד הודאתו של הנאשם באשמה חוסכת זמן שיפוטי ונחשבת לגורם מקל, גורמים מחמירים כוללים את עברו הפלילי הכבד של הנאשם, היעדר הרתעה והסלמת מעשיו. ילדותו הקשה מצוינת גם היא, אך אינה נחשבת להצדקה להתנהגותו העבריינית. בית המשפט בוחן גם את סיכויי השיקום של הנאשם, וקובע כי הצהרותיו על שינוי חייו אינן מתיישבות עם מעשיו. בא כוחו של הנאשם טוען לעונש קל יותר, ומתייחס למקרים עם תוצאות טובות יותר, בעיקר של נאשמים עם עבר פלילי מועט או ללא עבר פלילי. התביעה, לעומת זאת, מתייחסת לתיקים עם עונשים מחמירים יותר. לאחר שקלול מכלול הנסיבות, מחליט בית המשפט כי יש צורך בתקופת מאסר בפועל ממושכת, הממקמת אותו בשליש העליון של טווח הענישה המתאים. הימים בהם שהה הנאשם במעצר מנוכים מגזר הדין, למעט אלה שריצוי במקביל לעונש המאסר הקודם. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם בסך הכל 30 חודשי מאסר, ועוד 36 חודשים ו-12 חודשי מאסר על תנאי, בהתאמה. גזר הדין נועד לאזן בין עקרון ההלימות, ביטחון הציבור וההרתעה. לנאשם יש זכות ערעור תוך 45 יום. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ומיום 26/06/2016.