עמ"ש 40874-09-23

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין בני זוג גרושים, גבע והמשיבים, על משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש. בני הזוג חתמו לפני נישואיהם על הסכם ממון, הקובע את חלוקת הנכסים במקרה של פרידה. עם זאת, נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם הצדדים זנחו הסכם ממון זה בהתנהלותם, מה שהוביל את בית משפט קמא לפסוק לטובת המשיב. ערכאת הערעור הסכימה חלקית עם המשיב. בית המשפט קבע כי הסכם הממון עומד בעינו, למעט נכסים ספציפיים שבני הזוג הסכימו לחלוק. אלה כללו חשבונות בנק שהוחזקו על שם המערערת, מניות במיטב דש וקוואלקום וכלי הרכב של בני הזוג. בית המשפט הורה לחלק נכסים אלה שווה בשווה, שכן הצדדים התנהלו בשיתוף פעולה כלכלי מלא. פסק הדין פירט גם את משמורת הילדים ותשלומי המזונות. הילדים ישהו בעיקר אצל המשיב, והמערערת תשלם 3,800 ₪ לחודש עבור מזונות ילדים, כולל מחצית מהוצאות הילדים על בריאות וחינוך. סכום זה אמור היה לעלות ל-6,000 ₪ עם פינוי בית המגורים המשותף. כן הורה בית המשפט למערערת לפצות את המשיב בגין הוצאות רפואיות הקשורות להריונה האחרון. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור, ותיקנה את תשלומי המזונות ואת חלוקת הנכסים המסוימים. פסק הדין הדגיש את חשיבות קיום הסכמי הממון, המחייבים שכל שינוי או ביטול ייעשה באופן רשמי בכתב ובאישור בית המשפט. המקרה מדגיש את מורכבות פרשנות התנהלותם של בני זוג ואת הנסיבות החריגות הנדרשות כדי לגבור על הסכם ממון מחייב מבחינה משפטית.