מ. מקרקעין 54/20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענתם של בעלי דירות בבית משותף אשר ביקשו לחייב את הנתבעים, בעלי דירה סמוכה, לאפשר להם להעביר קו ביוב דרך חצר הנתבעים. זאת, על מנת להתחבר לתשתית הביוב העירונית, שכן המצב הנוכחי גורם נזק לדירת התובעים. המפקח קיבל את התביעה על יסוד המסגרת המשפטית הקבועה בסעיפים 72(א) ו-3(ב) לחוק המקרקעין ולתקנות המקובלות. הוראות אלה מסמיכות את המפקח לדון בסכסוך ולחייב בעלי דירות בבית משותף לבצע תיקונים בדירותיהם כדי למנוע נזק לדירות אחרות. פסק הדין מבהיר כי הסמכות משתרעת על שטחים פרטיים. נקבע כי זכות הקניין של הנתבעים בבית המשותף אינה מוחלטת ועליהם לשתף פעולה עם בעלי דירות אחרים. המפקח קבע כי התקנת צינור הביוב בחלקת הנתבעים לא תפגע בזכויות הקניין שלהם, למעט תקופה קצרה של אי נוחות במהלך העבודות. כמו כן, המפקח בחן בקפידה חלופות שונות שהוצעו על ידי הנאשמים ומצא אותן בעייתיות, יקרות או בלתי מעשיות. המפקח בחר באפשרות של חיבור כבידתי באמצעות חפירה רדודה בחלקת הנתבעים. התובעים חויבו להשיב את חצר הנתבעים למצבה הקודם ונפסקו להם הוצאות משפט בסך 16,000 ₪. העבודה תושלם בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין, בהתראה מוקדמת של שבעה ימים לנתבעים. ככלל, פסק הדין מדגיש את אופיין הייחודי של זכויות הקניין בבתים משותפים ואת הצורך בשיתוף פעולה בין בעלי הדירות, תוך התחשבות בעובדות הספציפיות ובחוות דעת המומחים לצורך קבלת ההחלטה.