בג"צ 1027/04

תקציר

פסק הדין מתמקד בחוקיותן ובסבירותן של שתי החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, החלטות 979 ו-1101, הנוגעות לשימוש בקרקע למגורים ולא חקלאית ביישובים חקלאיים, לרבות מושבים וקיבוצים. בית המשפט בחן האם החלטות אלה היו סבירות מבחינה פרוצדורלית ומהותית. הוועדה הגיעה למסקנה שרוב החלקים נמצאים בטווח סביר, במטרה לחזק את זכויות המגורים ולהסדיר את השימוש הלא חקלאי באזורים אלה. ההחלטות ביקשו לאזן בין שימושי קרקע היסטוריים, צרכים מודרניים וסטנדרטים תכנוניים, תוך התייחסות לזכויות של בעלי עניין שונים, לרבות הוגנות כלפי אוכלוסיות עירוניות וכפריות. עם זאת, בית המשפט מצא בעיות בשתי הוראות: האחת מתירה השכרה של מבנים שאינם חקלאיים, העלולה לפגוע באופי החקלאי ובמגמות התכנון ללא התייחסות מספקת; וקביעת "יום קובע" לקיבוצים, תוך מתן משקל ראוי לשוויון ולפוטנציאל קליטתם של חברים חדשים. בית המשפט החליט לפסול הוראות ספציפיות אלה. ככלל, ההחלטות ייצגו ניסיון מורכב למודרניזציה של מדיניות השימוש בקרקע, המשקפת תנאים סוציו-אקונומיים משתנים תוך שימור מרכיבי הליבה של אתוס ההתיישבות החקלאית המקורי.