ע"א 16159-10-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי תביעה שהגיש עורך דין, עו"ד יצחק זקס, נגד לקוחותיו, מר גדעון אייזנברג וגב' בנימינה אייזנברג, לתשלום שכר טרחה. המשיבים הגישו תביעה נגדית, בטענה לרשלנות מקצועית מצד עו"ד זקס, שלטענתם גרמה להם נזק. פסק הדין הראשוני קיבל חלקית את תביעת התשלום של עו"ד זקס, תוך דחיית תביעת המשיבים לפיצויים. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב נכס בבעלות המשיבים והצורך בתשלום דמי היוון בלתי צפויים, שהתעורר בעקבות עריכת הסכם חלוקת עיזבון. בית המשפט מצא כי עו"ד זקס התרשל בכך שלא בדק את מעמדו המשפטי של הנכס, וכי רשלנות זו לא עלתה על ידיעתם הנטענת של המשיבים בנושא, או היעדרה. אשר לתביעה בגין רשלנות מקצועית, מצא בית המשפט כי המשיבים לא הוכיחו די הצורך נזק כספי כלשהו כתוצאה מהתנהלותו של עו"ד זקס, ועל כן דחה את תביעתם. בית המשפט נימק זאת בכך שהחברה ששילמה את דמי ההיוון היא ישות משפטית נפרדת, והמשיבים אינם יכולים לייחס את התשלום לעצמם. מנגד, אישר בית המשפט את פסק דינו של בית משפט קמא בתביעת המערער לתשלום, הפחית את הסכום ב-25% בשל רשלנותו, וחישב את הסכום הסופי כ-47,527 ₪. בית המשפט הסכים כי היעדר הסכם שכר טרחה מצדיק הפחתת שכר טרחה, נוכח השירות הרשלני והנזק הנטען בו. בסיכומו של דבר, הערעורים נדחו, ופסק הדין המקורי נותר על כנו. שני הצדדים היו אמורים לשאת בהוצאות המשפט שלהם, וכספי הפיקדון היו אמורים להיות מוחזרים להם. פסק הדין ניתן ב-14 ביולי 2016.