ת"א 42784-10-12

תקציר

לתובע ולנתבע הייתה שותפות רשומה והוקצו להם קרקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפיתוח בניין בן 16 דירות ומרכז מסחרי. התובע טען כי היו לו זכויות בחלקים מהקרקעות המפותחות בירושלים, אך הנתבע גזל אותן תוך זיוף ומרמה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו בדבר זיוף ומרמה, במיוחד נוכח השיהוי הממושך בהבאת התיק לדין, והקושי הראייתי האובייקטיבי שהדבר מציג. מהמסמכים עולה כי התובע מכר את מרבית זכויותיו בדירות לצדדים שלישיים טרם עזב את הארץ, ויתר הזכויות נמכרו אף הן לנתבע. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי התובע מכר את זכויותיו רק למרכז המסחרי ולא לדירות. ההסכם בדבר מכירת זכויותיו של התובע במרכז המסחרי נחתם על ידי אשתו של התובע כמיופה כוחו, ובית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי הוא זויף. עוד קבע בית המשפט כי ייפויי הכוח של התובע המסמיכים את הנתבע ואשתו לפעול מטעמו היו אמיתיים. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע והורה לו לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.