פ"ל 80-11-20

תקציר

על פי הודאת הנאשם, הוא הורשע בעבירות על סעיפים 67 ו-10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, וכן בעבירת ביטוח. ההרשעה התייחסה בעיקר לכך שהנאשם נהג ברכב משא פתוח תוך פסילה מנהיגה בשל שתי החלטות שיפוטיות נפרדות. יתר על כן, הנאשם לא היה מורשה לנהוג ברכב המסוים, אשר דרש רישיון סוג ג'1, ורישיונו מסוג ב' פקע לפני כעשור. בהתחשב בהודאתו של הנאשם ובהיעדר עבר פלילי, מצא בית המשפט כי חומרת העבירה בינונית עד בינונית-גבוהה. השופט לקח בחשבון את עברו התעבורתי של הנאשם, נסיבותיו האישיות והצורך בהרתעה באיזון חומרת העבירה. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל ו-10 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, בין יתר העונשים, כאשר חלקם חופפים לעונשים קודמים כדי להפחית את העונש הכולל. השופט הורה גם על הפעלת 3 חודשי מאסר מותנה מתיק קודם, שתוצאתם 10.5 חודשי מאסר בפועל. לנאשם ניתנה זכות ערעור תוך 45 יום.