ע"ע 616/07

תקציר

הערעור במקרה זה נסוב סביב פרשנותו ותחולתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לפי סעיף זה, תשלומים לקרן תגמול או פנסיה יכולים להחליף פיצויי פיטורים, אך רק אם נקבעו בהסכם קיבוצי החל הן על המעביד והן על העובד או אם אושרו על ידי שר העבודה והרווחה. בית הדין האזורי פסק לטובת העובד, וקבע כי המעסיק לא הביא ראיות מספיקות לכך שהוא פטור מתשלום פיצויי פיטורים. המעסיק לא הוכיח כי ההפרשות לקרן היו בהתאם להסכם הקיבוצי או כי הוא מייצג את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו. כמו כן, בית הדין קיבל את קביעתו של העובד בדבר שכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורים, שלא הצליחה לסתור את טענת המעסיק. בית הדין הארצי לעבודה הסכים עם ממצאי בית הדין האזורי ודחה את ערעור המעסיק. בית הדין הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המעסיק להוכיח כי התקיימו התנאים לפטור מפיצויי פיטורים. מאחר שהמעסיק לא הביא ראיות משכנעות בנוגע להפרשות ולשכר הקובע, אישר בית הדין את החלטת בית הדין האזורי, דחה את הערעור והורה למעסיק לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העובד.