עמ"נ 2184-01-24

תקציר

הבעלים של מספר נכסים מסחריים בראשון לציון ערער על שומת מינהל הארנונה המקומי בנוגע לארנונה שלהם, במיוחד בנוגע לסיווג נכסיהם הריקים. ועדת הערר דחתה את ערעורם, מה שהוביל את הבעלים להגיש תביעה. בית המשפט דחה את הערר והסכים עם החלטת ועדת הערר. על פי התקנות, נכסים ריקים ממוסים בדומה לנכסים פונקציונליים על פי ייעודם התכנוני, מה שמתמרץ את השימוש המיטבי בהם. בית המשפט קבע כי התכלית התכנונית צריכה להיות השיקול העיקרי בעת קביעת סיווג המס, ולא השימוש בפועל בנכס או השימוש הפוטנציאלי בו על ידי הבעלים. במקרה זה, המטרה התכנונית של הנכסים לא הצדיקה את התעריף המופחת שביקש הבעלים. יתר על כן, ההגדרה של "מחסן לעסק" בצו הארנונה הרלוונטי מרמזת כי הנכס חייב להיות נלווה לנכס עסקי עיקרי אחר, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט הדגיש את תפקידה של ועדת הערר בפרשנות העובדות וביישום החוק וגילה רתיעה מלהתערב בהחלטותיה. משכך, נדחה ערעורם של הבעלים, שביקשו סיווג מס נמוך יותר, והם חויבו בהוצאות המשפט של המשיב.