ת"א 6226-12-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 6226-12-18 רביבו אלבז נ' גרינשטיין** **עובדות המקרה:** התובעת, מרגלית רביבו אלבז, הגישה תביעת לשון הרע נגד הנתבע, עו"ד יוסי גרינשטיין, בגין אמירה בה נטען כי התובעת מתחזה לעורכת דין. האמירה נאמרה לכאורה על ידי הנתבע במהלך פגישה במשרדו של מומחה מטעם בית המשפט, אשר התקיימה כחלק מהליך משפטי אחר בין התובעת לגיסתה, שבו הנתבע מייצג את הגיסה. הפגישה התקיימה בנוכחות המומחה, הנתבע, התובעת ובא כוחה. התובעת טוענת כי האמירה נעשתה בכוונה להשמיץ ולפגוע בשמה הטוב, ועתרה לפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. הנתבע עתר לסילוק התביעה על הסף בטענה כי האמירה חוסה תחת ההגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שכן נאמרה "תוך כדי דיון משפטי". לחלופין, טען הנתבע כי האמירה מהווה "זוטי דברים" ואינה מזכה בפיצוי. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר) קיבל את בקשת הנתבע והורה על סילוק התביעה על הסף, תוך חיוב התובעת בהוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בפסק הדין:** 1. **פרשנות רחבה של "תוך כדי דיון" בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע:** * **העיקרון:** פסק הדין מדגיש את הפרשנות המרחיבה שניתנת למונח "תוך כדי דיון" בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. עיקרון זה נועד למנוע מצב בו גורמים המעורבים בהליך משפטי, כגון בעלי דין, עורכי דינם או עדים, יחששו מפני הגשת תביעות לשון הרע ויצנזרו את עצמם, באופן שיפגע בתקינות ההליך השיפוטי. * **החידוש/ההדגשה:** בית המשפט, בהסתמך על הפסיקה (ובפרט עניין פואד חיר), קובע כי ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) חלה לא רק על אמירות שנאמרו באולם בית המשפט, אלא על **"כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים"**. הדבר כולל התבטאויות שנאמרו מחוץ לאולם הדיונים, במסגרת פגישות הקשורות להליך, ואף התבטאויות שנאמרו לפני תחילת הדיון המעשי. * **יישום במקרה דנן:** בית המשפט קבע כי הפגישה עם המומחה מטעם בית המשפט, אשר התקיימה על פי החלטת בית המשפט ולצורכי ההליך, דינה כדין "דיון בפניהם או בהחלטתם" של גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. כלומר, **ההליך בפני מומחה בית המשפט נתפס כחלק אינטגרלי מההליך המשפטי עצמו**, ולכן אמירות שנאמרו במסגרתו חוסות תחת ההגנה. 2. **היקף ההגנה המוחלטת לפי סעיף 13(5):** * **העיקרון:** פסק הדין מזכיר את קביעת בית המשפט העליון (בעניין פואד חיר) כי ההגנות הקבועות בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע הן **הגנות מוחלטות**. משמעות הדבר היא שהגנות אלו אינן תלויות בתום ליבו של המפרסם או בכוונתו הסובייקטיבית לפגוע. * **החידוש/ההדגשה:** בית המשפט מדגיש כי המחוקק ביקש במפורש **"לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב)"**. מכאן, שגם אם האמירה הייתה נאמרת מתוך רשעות או זדון (כפי שטענה התובעת), הדבר לא היה משנה את התוצאה המשפטית, שכן ההגנה היא מוחלטת כל עוד האמירה נאמרה במסגרת הליך משפטי. 3. **אין צורך בבירור עובדתי לגבי עיתוי האמירה:** * **העיקרון:** סילוק תביעה על הסף הוא צעד דרסטי שיש לנקוט בו במשורה. בדרך כלל, טענות עובדתיות שנויות במחלוקת דורשות בירור ראיות. * **החידוש/ההדגשה:** במקרה זה, בית המשפט קבע כי **ההכרעה בשאלה האם האמירה נאמרה לפני תחילת הדיון אצל המומחה או במהלכו אינה משפיעה על התוצאה**. זאת, כאמור, בשל הפרשנות הרחבה שניתנת למונח "תוך כדי דיון", הכוללת "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך". גם אם האמירה נאמרה טרם תחילת הדיון הממשי, היא עדיין חוסה תחת ההגנה. בכך, נמנע בית המשפט מבירור עובדתי מיותר, שכן גם אם גרסת התובעת הייתה מתקבלת, התוצאה המשפטית הייתה זהה. 4. **מעמדו של מומחה בית המשפט כזרוע של בית המשפט:** * **העיקרון:** מומחה שמתמנה על ידי בית המשפט ופועל על פי החלטתו, משמש כחלק אינטגרלי ממערכת השיפוט. * **החידוש/ההדגשה:** בית המשפט, בהסתמך על פסיקה קודמת (ע"פ (מחוזי ת"א) 546/92 רם דורון נ' טליה טריינין-גורן), קובע באופן ברור כי **הליך המתנהל בפני מומחה מטעם בית המשפט הינו חלק מההליך המשפטי ובהתאם לכך נכלל במסגרת ההגנה לפי סעיף 13(5)**. הדבר מרחיב את ההגנה מעבר לדיונים המתנהלים רק באולם המשפט או בפני שופט/בורר. 5. **"זוטי דברים" כטענת הגנה אלטרנטיבית:** * **העיקרון:** אמירות שוליות, זניחות וחסרות חשיבות בנסיבות העניין, עשויות להיחשב כ"זוטי דברים" ואינן מזכות בפיצוי בגין לשון הרע. * **יישום במקרה דנן:** הנתבע העלה טענה זו כחלופה. בית המשפט אמנם לא התעמק בטענה זו לאחר שקיבל את בקשתו לסילוק על הסף מכוח סעיף 13(5), אך עצם העלאתה משקפת עיקרון משפטי קיים. **סיכום:** פסק דין זה מדגים את יישומה הרחב של ההגנה המוחלטת בגין לשון הרע, המעוגנת בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, על התבטאויות שנאמרות במסגרת הליכים משפטיים, לרבות פעולות הנעשות בסמוך להליך או כחלק ממנו, כגון פגישות עם מומחי בית משפט. בית המשפט הבהיר כי תכלית ההגנה היא להבטיח את חופש הביטוי והפעולה של המעורבים בהליך משפטי, מתוך הבנה כי כל חשש מפני תביעת לשון הרע עלול לפגוע ביעילות ובאפקטיביות של ההליך השיפוטי. הדגש הושם על כך שהגנה זו אינה תלויה בנסיבות סובייקטיביות או בכוונת המפרסם, אלא אך ורק בשאלה האם ההתבטאות נעשתה במסגרת ההליך המשפטי, בפרשנותה הרחבה.