ע"פ 4164/09

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בעבירות מין: מעשה סדום, מעשה מגונה וכליאת שווא. מהעובדות עולה כי המערער, בן 57, פגש את המתלונן, בן 22, הלוקה בתסמונת אספרגר, בתחנת אוטובוס והזמין אותו לדירתו. המערער נעל את הדלת וביצע במתלוננת מעשים מיניים שונים בניגוד לרצונו. המתלונן הביע את סירובו וביקש לעזוב את המקום, אך המערער התעלם ממנו. בסופו של דבר מצא המתלונן את המפתחות ונמלט לאחר 12 שעות. המערער טען כי התנהגותו של המתלונן גרמה לו להאמין כי קיימת הסכמה וכי הוא לא ידע או היה עליו לדעת על חוסר הסכמתה של המתלוננת. בית המשפט קבע, כי הנסיבות מצביעות בבירור על מודעותו או לכל הפחות עצימת העיניים של המערער לאי הסכמתו של המתלונן. למרות שהמתלונן לא התנגד באופן פעיל, הוא הביע סימני סירוב ברורים מהם התעלם המערער. עוד קבע בית המשפט כי הכלל של "עצימת עיניים" חל כאן, וריבוי גרסאותיו של המערער לאירועים מלמדות על חוסר אמינותו. באשר לעבירה של כליאת שווא, הדגיש בית המשפט כי מניעת יציאתו של אדם ממקום שאליו נכנס מרצון, בנסיבות המשתקות אותו, מהווה כליאת שווא. טענת המערער כי אין להחיל את מבחן החשד הממשי במקרה של אונס גבר נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי החוק מגן על כל אדם ללא הבדל מין, והתיקונים לחוק העונשין לאורך השנים משקפים תפיסות חברתיות משתנות. לבסוף, באשר לגזר הדין, החליט בית המשפט להמתיק את עונש המאסר בפועל לשש שנים מיום מעצרו של המערער, תוך השארת יתרת עונשו של בית המשפט המחוזי על כנה.