עת"מ 7321-04-10

תקציר

בקשתה של העותרת, הטוענת לתושבות קבע בישראל מכוח מעמדה של אמה כסייעת, נדחתה על ידי המשיב. הנוהג המקובל הוא לאפשר למשתפי פעולה ולבני משפחותיהם הקרובים לחיות בבטחה בישראל, אולם העותרת ובני משפחתה המשיכו להתגורר בשטחים. מכיוון שהם בחרו מרצונם לחיות מחוץ לישראל וויתרו על האפשרות לקבל תושבות, הם אינם זכאים לכך. טענת העותרת כי זכותה לתושבות קבע נשללה באופן בלתי סביר אינה תקפה. המשיב הפעיל את סמכותו באופן סביר במקרה זה ואין לבית המשפט עילה להתערב. יתר על כן, גם אם העותרת הייתה מבקשת תושבות קבע, היא הייתה נדרשת להעתיק את מקום מגוריה לישראל, דבר שלא עשתה. המשך מגוריה בשטחים היה מביא לשלילת רישיון התושבות שלה. לפיכך, העתירה נדחית שכן טענת העותר בדבר שלילת תושבות קבע שלא כדין מופרכת. התנהלותו של המשיב הייתה סבירה ואין לבית המשפט הצדקה להתערב במקרה זה. בנוסף, העותר שוהה בישראל שלא כדין, וזו עילה נוספת לדחיית העתירה. כל צד יישא בהוצאותיו.