רע"פ 5206/03
החלטה עליון
תקציר
המבקש, שהודה כי הטריד אישה ואיים עליה באקדח, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להרשיעו. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר אישר את הרשעתו של בית משפט השלום בירושלים ואת גזר דינו של המבקש בעבודות שירות. המבקש טען כי בתי המשפט לא שקלו במידה מספקת את נסיבותיו האישיות, את היעדר המלצה להרשעה משירות המבחן ואת פסקי הדין הקודמים שבהם אי הרשעה נמצאה מתאימה לעבירות חמורות יותר. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת עבירותיו של המבקש, ובפרט את השימוש לרעה בנשק, ואת הצורך להעביר מסר מרתיע. בית המשפט עמד על כך שהרשעה היא הכלל, במיוחד לגבי נאשמים בגירים, ונסיבותיו של המבקש אינן מצדיקות חריג. יתר על כן, האובדן הפוטנציאלי של משרתו הביטחונית עקב ההרשעה נתפס כתוצאה ראויה בהתחשב באופי המסוכן של מעשיו. בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה ואישר את ההרשעה ואת גזר הדין.
חקיקה מקושרת
רע"פ 5206/03 טיימור גוסיינוב נ' מדינת ישראל, עליון (14.7.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.