ת"א 4960-08-10

תקציר

פסק הדין דן בשני מקרים נפרדים אך קשורים זה לזה בנוגע למעמדה של חלקת אדמה בירושלים. התביעה הראשונה היא תמריץ שהגישו האזרחים השווייצרים הנס פטר הוליגר וסיביל ברברה בריטנשטיין, הטוענים כי ירשו את הקרקע המדוברת. המקרה השני הוא תביעה כספית שהגיש אליאס עיסא רוש, הטוען כי רכש את הקרקע מיורשי הבעלים הקודמים. השאלה המרכזית היא האם הקרקע נופלת תחת חוק נכסי נפקדים, כלומר היא נתונה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. הקרקע המדוברת הייתה במקור בבעלותו של חיידר אמין דרוויש, אזרח ירדני, שירש אותה מאביו בשנת 1961. בשנת 1966 נישא היידר לאזרחית שוויצרית, ויחד התגוררו בניגריה ובשווייץ. בשנת 1969 העביר היידר מחצית מהקרקע לאשתו ללא תמורה. לאחר מותו של היידר ב-1992 ירשה אשתו את הקרקע, ולאחר מותה היא הועברה ליורשיהם, הוליגר ובריטנשטיין. בינתיים, חיידר גם העביר חלק מהקרקע לבתו דיאנה במהלך חייו, שמאוחר יותר הועבר לבעלה, אכרמי, אזרח תוניסאי. רושרוש טוען כי רכש חלק זה בקרקע מכרמי. לטענת המדינה, מאחר שחיידר היה אזרח ירדני ולא היה נוכח בישראל ב-28.6.67, הפכה הקרקע לנכס נפקד לפי חוק נכסי נפקדים. זה קרה באופן אוטומטי, ללא כל פעולה הנדרשת מה- NN, וללא קשר לרישום או ידע כלשהו מצד ה- NN. לפיכך, טוענת המדינה כי כל הפעולות שיינקטו בנוגע למקרקעין לאחר מועד זה בטלות, לרבות ההעברות לאשתו ולבתו של חיידר. בנוסף, טוענת המדינה כי רכישתו של רושרוש מכרמי מעולם לא הושלמה והיא פסולה. הוליגר ובריטנשטיין טוענים כי יש לפרש את הימנעותה של רשות הטבע והגנים מלפעול במשך שנים רבות בנוגע לקרקע, כמו גם את הפקעת חלק ממנה לצורכי ציבור, כוויתור על כל טענה להיותה נכס נפקד. לטענתם, פעולותיה של הרשות היו חד-צדדיות ולא אפשרו להם שימוע, וכי המדינה אינה יכולה כעת להשתמש בחוק נכסי נפקדים כדי לשלול את זכויותיהם. עוד טוען רושרוש כי ערך בדיקת נאותות טרם רכישת הקרקע וכי פעולות המדינה בנוגע להפקעת חלק מהקרקע, כמו גם הרישומים בפנקסי המקרקעין, הביאו אותו למסקנה כי לא מדובר בנכס נפקדים. עם זאת, השופט פוסק לטובת המדינה וה-NN. השופט מוצא כי מעמדו של היידר כנפקד ניכר, ולכן כל פעולה שנעשתה בנוגע לקרקע לאחר שהפכה לנכס נפקד בטלה. השופט מציין את התוצאה הקשה עבור הוליגר, בריטנשטיין ורושראש, אך טוען כי החוק ברור וחד משמעי. כתוצאה מכך, טענותיהם של הוליגר, בריטנשטיין ורושראש נדחות. על התובעים להודיע לבית המשפט האם ברצונם להמשיך בתביעה נפרדת לפיצויים הקשורים למקרקעין (ת"א 7690-06-14) עד ליום 15.1.18. השופט מחליט שכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.