ע"א 3065/22

תקציר

הערעור נדחה על ידי בית המשפט מבלי להידרש לתגובת המשיב, וזאת משני טעמים מרכזיים: התיישנות וקיומו של מעשה בית משפט. התיישנות מתייחסת לכך שהתביעה מוגשת מעבר לתקופת ההתיישנות, שהיא שבע שנים לתביעות כלליות וחמש עשרה לתביעות מקרקעין. המערערת הודתה כי התביעה הוגשה למעלה מ-17 שנים לאחר האירוע הרלוונטי. ההתיישנות מאפשרת הארכה בנסיבות ספציפיות, אך טענות המערער כשלו, שכן תובע סביר יכול היה להיות מודע לעובדות קודם לכן. המערער האשים גם את יועציו המשפטיים בייצוג לקוי, אך אין בכך עילה מספקת להארכת תקופת ההתיישנות. עוד ציין בית המשפט כי המערערת לא עשתה שימוש יעיל בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, שכן הנזקים נודעו מיד לאחר הפרסום. מבחינת מעשה בית המשפט, עקרון ההשתק חל משום שתביעתו של המערער כבר נדונה בתיק קודם. למרות שהוא ניסה להכניס אלמנטים חדשים כגון נזקים נוספים ותביעות של רשלנות, אלה נדחו כמאמצים להתדיין מחדש בנושאים מיושבים. בקשתו של המערער לדיון פנים אל פנים נדחתה שכן עובדות המקרה, בהנחה שהן נכונות, תומכות בפיטורים ללא דיונים נוספים. משכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, שכן לא נדרשה תגובת המשיב.