רע"ב 5231/08

תקציר

אדם שהורשע בתקיפת בת זוגו נידון לשישה חודשי מאסר בפועל, לעבודות שירות. עם זאת, האדם נתקל במספר היעדרויות וחילוקי דעות עם שירות בתי הסוהר בנוגע לתנאי השירות, מה שהוביל את השירות לשקול שוב ושוב את המקרה. למרות שניתנו לו הזדמנויות נוספות, המשיך המבקש להפגין היעדרויות בלתי מורשות ואף התמודד עם חשדות פליליים חדשים. בעקבות זאת החליט שירות בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות ולאכוף את יתרת 38 ימי המאסר. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי המבקש לא עמד בדרישות השירות לקהילה וגילה זלזול בחובתו. המבקש ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה שכן הוא לא עורר שאלות עקרוניות מעבר למקרה הפרטני. בית המשפט הדגיש כי עבודות שירות הן פריבילגיה וכי ניתנו למבקש הזדמנויות רבות לתקן את התנהגותו. זאת ועוד, טענת המבקש כי איחור הפרקליטות בסגירת תיק החקירה גרם להפסקת עבודות השירות אינה מבוססת ואינה סבירה. התנהגותו הבעייתית של המבקש לאורך השירות, לרבות היעדרויות בלתי מורשות חוזרות ונשנות, הצדיקה את החלטת שירות בתי הסוהר. בפסק הדין הודגש כי עבודות שירות הן חלופה למאסר ויש להתייחס אליהן כאל פריבילגיה, והמשך אי עמידתו של המבקש גרם לכך שלא יוכל להתלונן על ריצוי יתרת המאסר. הערעור נדחה, והאדם חויב לרצות את יתרת עונשו כפי שהוחלט עליו בתחילה.