בג"צ 3905/14

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לפינוי המאחז מגרון, הנמצא על קרקע פרטית של תושבים פלסטינים, ולהשלכותיו על מתקני התקשורת המספקים כיסוי סלולרי לאורך כביש 60. ההליך העיקרי, בג"ץ 8887/06, הורה על פינוי המאחז כולו. עם זאת, השופט קובע כי מתקני התקשורת, המשרתים מטרה שאינה תלויה בקיומו של המאחז, אינם מחויבים לצו הפינוי. המדינה נדרשת ליזום הליכי בדיקה בנוגע לחוקיות המתקנים, שנבנו ללא היתרי בנייה על קרקע פלסטינית פרטית, ולפעול בהתאם. הסיבה לכך היא שלצו המכריע אין השפעה על מתקני התקשורת. השופטת מדגישה כי המבקשים - חברות הסלולר - לא צורפו כמשיבים בהליך העיקרי, דבר שיש לו השלכות על תוקפו של הצו לגביהם. המדינה טענה כי החברות ידעו על ההליך, אך השופט חולק עליהן, ומציין כי מכתב המודיע להן על פינוי אפשרי אינו מספיק כדי לבסס את החלטתן המודעת שלא להצטרף להליך. לפיכך, ההוראה המוחלטת לפנות את מאחז מגרון אינה חלה על מתקני התקשורת. יש ליישם פסק דין זה בהקדם האפשרי, קורא השופט, תוך הכרה באפשרות לפתרון מוסכם בין המדינה לחברות הסלולר. הבקשה מתקבלת, ולא מוענקות הוצאות.