ע"פ 5285/20

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת לתיק רצח שבו ביצע המערער את העבירה לפני שתוקן חוק העונשין אך נגזר דינו לאחר כניסת הרפורמה לתוקף. בית המשפט נדרש להכריע האם יש להרשיע את המערער מכוח החוק החדש, שלאחר הרפורמה, שמשמעותו עונש מרבי של מאסר עולם, או החוק הישן, שקבע מאסר עולם. המערער טען כי יש להחיל את הרפורמה בעניינו, שכן בית המשפט יכול היה להגיע למסקנה כי לא התקיימו נסיבות מחמירות, ועל כן היה מקום להרשיעו בעבירת היסוד של רצח ולגזור עליו עונש בהתאם. המשיב טען, לעומת זאת, כי מעשיו של המערער מהווים רצח בנסיבות מחמירות, גם לפי הרפורמה, וכי התיקון אינו משנה את חומרת העבירה. השופטים הסכימו עם טענת המשיב והדגישו את אופיו המזעזע, המתוכנן מראש והמזוויע של הרצח, שהתרחש בנוכחות ילדיה הקטינים של הקורבן. מעשיו של המערער, לרבות כניסה לבית בלילה עם סכין ופצעי דקירה מרובים שנגרמו לקורבן, מצביעים על רצח מתוכנן בנסיבות מחמירות. לפיכך, הרפורמה לא הייתה מביאה להרשעה אחרת או לגזר דין שונה, והערעור, לרבות הטיעונים לעונש, נדחה. השופט א' גרוסקופף הוסיף והסכים עם עמדת המשיב והדגיש את מהימנות זיהויים של עדי התביעה את המערער כמבצע העבירה. תרחיש חלופי שהוצע על ידי ההגנה נמצא היפותטי ובלתי נתמך בראיות. בנוסף, דחה השופט את טענות המערער בדבר קשיים בייחוס הרצח אליו וכשלי חקירה לכאורה, וקבע כי אין בהם כדי להצדיק הטלת ספק בזיהוי העדים. השופט גרוסקופף הצטרף לחוות דעתו של השופט ר' רונן, והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהרשעה המבוססת.