ת"א 53503-02-21

תקציר

בית המשפט קבע כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו לסעד זמני. המבקשים לא הוכיחו כי יש להם זכות לכאורה לסעד המבוקש, ולא הוכיחו את זכאותם במקרקעין הנדונים. זאת ועוד, המבקש לא עמד בדרישת ההוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של סעד זמני היא להגן על זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, שלא הייתה מוצדקת במקרה זה. בנוסף, השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה – שנה וחצי – לצד אי הפגנת דחיפות מצד המבקש, מעיבים על נחיצות הסעד המבוקש. עוד ציינה השופטת כי טענות המבקש אינן ברורות, בפרט בכל הנוגע לקיומו של כונס נכסים לדירה בה מתגורר המבקש, אשר לא הוזכר בבקשה. כמו כן, בית המשפט מצא כי הסעד המבוקש אינו מידתי ביחס לתביעה, ויפגע באופן משמעותי בזכויות הקניין של השוכרים. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני, והורה למבקש לשאת בהוצאות היזם והמשיבים האחרים, כל אחד בסך 5,000 ₪.