סע"ש 2086-06-20

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם התובעת, שהייתה בהריון והייתה בחופשת מחלה, פוטרה שלא כדין על ידי הנתבעת, פולירן, במהלך מגפת הקורונה. המחלוקת המרכזית היא האם הוצאתו של התובע לחל"ת מהווה פיטורים. בית הדין קבע כי החל"ת של התובע אינו עולה כדי פיטורים. היא הכירה בנסיבות החריגות של המגפה והכירה בכך שהחל"ת היה נוהג נפוץ באותה תקופה, שנועד לשמר את יחסי העבודה. בית המשפט ציין כי המדינה אף התקינה תקנות לשעת חירום כדי להקל על החל"ת במהלך המשבר, אם כי תקנות אלה לא היו חלות במישרין על מצבו של התובע. השופטים שוכנעו כי פולירן לא התכוון לפטר את התובעת ועשה מאמצים אמיתיים לשכן אותה בזמן שהייתה בחופשת מחלה. עם זאת, בית הדין מצא כי פולירן היה צריך לבקש על פי חוק היתר להוציא את התובעת לחל"ת, כנדרש בחוק עבודת נשים. הפרה זו זיכתה את התובע בפיצוי בגין נזק לא ממוני, שנקבע על סך של 10,000 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לפולירן לפצות את התובע בגין ימי מחלה שלא נוצלו, יום חופשה ודמי הבראה, בסך כולל של 2,551.54 ₪. תביעת התובע לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחתה, שכן בית הדין לא מצא ראיות לפיטורים או אפליה שלא כדין. גם תביעת פולירן לקיזוזים נדחתה. בסך הכל, הטענה התקבלה באופן חלקי. פולירן חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, תוך נשיאה בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪.