עע"מ 3326/18

תקציר

בית המשפט קיבל את ההחלטה לדחות את הערעור על שלילת רישיון הנשק של המערער, והסכים עם פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי ההחלטה סבירה. בישראל, החזקת כלי ירייה אינה זכות אלא פריבילגיה המחייבת רישיון, הניתנת לביטול מטעמי שלום הציבור. לפקיד הרישוי שיקול דעת רחב, הנתמך בהמלצות המשטרה ובראיות מנהליות, שאינו צריך לעמוד באמות המידה המחמירות של ההליך הפלילי. רישיונו של המערער נשלל בעקבות אירוע של סכסוך פנימי, דבר המאותת על סיכון פוטנציאלי. למרות שהיו פגמים בחקירה, בית המשפט מצא את הראיות המנהליות מספיקות. המערער טען על יחסיו הקרובים עם בת זוגו ועל עברו של אחזקת נשק אחראית, אך הדבר לא הניע את בית המשפט להפוך את ההחלטה. בית המשפט דחה גם את הקריאה לערב ועדת מסוכנות, המיועדת לתיקי אלימות מורכבים במשפחה, כמיותרת לצורך הליך קבלת החלטות זה. עם זאת, מתוך הכרה בערכו הסנטימנטלי של כלי הירייה בעיני המערער, הושגה הסכמה לנטרל את הנשק באופן מלא ולהחזירו אליו. בסופו של דבר, הערעור נדחה ללא צו הוצאות, אך המערערת לא הייתה מנועה מלהגיש בקשה חוזרת לרישיון חדש על פי קריטריונים מעודכנים.