ס"ע 35967-06-11

תקציר

פסק דין זה דן בעתירה של תובעת שתבעה את משרד החינוך הישראלי, בטענה כי עליו לאשר תעודת שקילות לתואר ראשון במנהל עסקים שקיבלה משלוחה המקומית של אוניברסיטה זרה בישראל. התובעת החלה את לימודיה בסניף זה בחודש פברואר 1999 וסיימה בשנת 2003. תעודת השקילות נחוצה לה לצורך קבלת הטבות שכר במסגרת חוזה העסקתה עם שירות בתי הסוהר. האגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל, האמון על בחינת בקשות מסוג זה, דחה את בקשתה של התובעת בעקבות ראיון שנערך עמה בו הפגינה חוסר בקיאות וידע בנושאים אותם הייתה אמורה ללמוד. בנוסף, עלו חשדות לחוסר יושר אקדמי סביב הסניף, מה שהוביל את האגף לנקוט משנה זהירות. בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות אלה עומדת למדינה הזכות לבחון באופן פרטני בקשות לשקילות ולקיים ראיונות, וטענות התובע נגד האגף והמועצה להשכלה גבוהה נדחות. טענותיה של התובעת כי הראיון היה מיותר וכי הסתמכה על חוזרי שירות בתי הסוהר לפיהם תינתן שקילות לבוגרי הסניף, נדחו. בית המשפט מצא כי התובעת לא השתתפה בתהליך למידה לגיטימי וכי קיימים ספקות לגבי כתיבתה בעבודת הגמר. לפיכך, בקשתה של התובעת לתעודת שקילות נדחתה, והיא חויבה לשלם את הוצאות הנתבע.