ת"צ 27621-11-20

תקציר

פסק דין זה דן בניואנסים הפרוצדורליים של תביעה ייצוגית בבתי המשפט בישראל. המשיב מנהל קופות גמל וקרנות השתלמות, והמבקש הוא עמית הטוען כי נגרם לו נזק כספי עקב מעשיו של מנהל תיקי השקעות המועסק על ידי המשיב. המנהל המדובר הורשע בתרמית בניירות ערך ובעבירות נוספות במסגרת הסדר טיעון. המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סמך הרשעתו של המנהל וטען כי על המשיב לפצות את עמיתיו בגין ההפסדים שנגרמו לו. המשיב הכחיש את הטענות וציין כי טענת המבקש אינה נתמכת בחוות דעת מומחה או נזק שניתן לכמת. לאחר מכן הגיש המבקש תגובה לתשובת המשיב, אותה ביקש המשיב למחוק מהתיק, בטענה כי מדובר בהרחבה בלתי מוצדקת של התיק ובניסיון לתקן את ליקויי הבקשה המקורית. המבקש טען כי יש לאפשר לו להציג את טענותיו ב"כרטיסים פתוחים" וכי התשובה עולה בקנה אחד עם מטרת הגשת התשובה. בית המשפט נדרש להחליט האם לאפשר את תגובת המבקש לתשובה, ואם כן, האם יש לתת למשיב הזדמנות להגיב עליה. לאחר ששקל את טענות הצדדים ומטרותיהן, החליט בית המשפט להותיר את תגובת המבקש בתיק, תוך שהוא מציין כי היא אינה מקימה עילות תביעה חדשות אלא בעיקר מגיבה לטענות המשיב. עם זאת, בית המשפט גם העניק למשיב זכות להגיש תגובה מוגבלת ל-15 עמודים. השופטת הדגישה את הצורך של תובעים בתביעות ייצוגיות להציג את טענותיהם וראיותיהם המקיפות בבקשה הראשונית, כך שהמשיבים יוכלו להתייחס אליהן בבקשה אחת. הם גם הזהירו מפני הסכנות הטמונות בכך שתובעים ימהרו להגיש תביעות בוסריות כדי לזכות ביתרונות פרוצדורליים, שעלולים להוביל לתביעות רשלניות. ככלל, בית המשפט ביקש לאזן בין הזכויות הפרוצדורליות של שני הצדדים ולשמור על תקינות ההליך בתובענה הייצוגית.