ה"פ 2212/03

תקציר

הסכסוך בין ניסן אלברט גד ומשה מוריס גד, תושבי ניו יורק, לבין דוד סימן טוב, תושב מקסיקו, נשלח לבוררות מאחר שגד ומוריס חייבים כסף לסימן טוב והכחישו את ההאשמות. הבורר פסק לטובת סימן טוב, הורה למבקשים לשלם לו 250,000 דולר והטיל חיובים נוספים. עם זאת, פסק הדין מעלה שאלות מטרידות לגבי טיב השירותים שמספק סימן טוב, ובכלל זה ניצל את קשריו עם ממשלת מקסיקו כדי לסגור שתי חקירות משטרה נגד גד ומוריס בגין עבירות חמורות. פסק הבורר, שהתבסס על ההנחה כי כספים הועברו לפקידי ממשל בחו"ל בעל אופי של שוחד, מנוגד לתקנת הציבור, לרבות כללים בינלאומיים מחייבים למניעת הלבנת הון והכשרת כספים שמקורם מפוקפק. בית המשפט קבע כי לא ניתן לאשר את פסק הבוררות בכל הנוגע לשירותים בלתי חוקיים. יתר על כן, הקשר בין הצדדים לישראל אינו מספיק כדי לדון בדרכים לניהול עסקים במקסיקו באמצעות בוררות ישראלית. אי החוקיות המרכזית העומדת בלב השירותים הניתנים משמעה שלא ניתן לאשר את פסק הבוררות כולו, והחזרת ההליך לבורר אינה מתאימה במקרה זה. בית המשפט יזם את הטענה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, ולאחר שיקול דעת מעמיק נקבע כי יש לבטל את פסק הבורר.