עח"ק 48991-10-20

תקציר

פסק הדין דן בערעור שהגישה חברה חקלאית כרמן בע"מ (המערערת מס' 1) על החלטת רשות המים והביוב הממשלתית לשלול את רישיון הפקת המים שלה, וכן בבקשות להורות לרשות המים להוציא רישיון הפקה לבאר המצויה על אדמת החברה ולשמור על מכסות המים הקיימות. הרישיון נשלל לכאורה בשנת 2020 ללא הודעה מוקדמת או שימוע, מה שהוביל לערעור. עם זאת, רשות המים טענה כי ההנפקה בפועל החלה עוד באי הוצאת הרישיון בשנת 2018, בשל חוסר הפעילות של החברה בתחום הפקת המים וצבירת חובות. עוד טענה הרשות כי החברה לא הודיעה להם על פירוקם מרצון, דרישה לפי תקנות המים. פסק הדין מצדד ברשות המים, וקובע כי הרישיון אכן בוטל בשנת 2018, ואי תגובתה או ערעורה של המערערת באותה עת מהווה שיהוי. טענת החברה כי לא הייתה מודעת לביטול עד שנת 2020 נדחית, שכן הרשות מספקת ראיות מספיקות לכך שהודעות נשלחו לכתובתה הרשומה של החברה. עוד מדגישה השופטת כי רישיונות המים השנתיים כפופים לחוקים הקיימים, לרבות החובה להודיע לרשות על כל שינוי, שהחברה לא ביצעה בנוגע לפירוקם. משכך, נדחה הערעור בשל השיהוי רב השנים בהגשה, ומערערת מס' 1 חויבה בהוצאות המשיב מס' 1 בסך 7,500 ₪.