עב"ל 249/99

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור בעניין סיווג ליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה. המערער, אורי נקש, ביקש להכיר בליקוי השמיעה שלו כמחלת מקצוע, אך בית המשפט האזורי בחיפה דחה בעבר את תביעתו. ועדת הערר, שכללה את השופט יגאל פליטמן ונציגי עובדים ומעסיקים כאחד, שקלה בכובד ראש את הראיות ואת חוות דעת המומחה שהוצגה. הם הגיעו למסקנה כי על מנת להיחשב כמחלת מקצוע, על המערער להוכיח ירידה ביכולת השמיעה בתדרי הדיבור. הבהרת המומחה בעניין זה לא הייתה חד משמעית, מה שהוביל את הפאנל לקבוע כי לא חלה החמרה בכושר השמיעה של נקש שניתן לייחס לחשיפתו לרעש בעבודה. משכך, החליט ההרכב לדחות את הערעור, בקובעו כי מצבו של המערער אינו מצדיק הכרה כפגיעה בעבודה או כמחלת מקצוע. החלטה זו התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. יש לציין כי פרשנותו של הפאנל לחקיקה הרלוונטית מאפשרת הכרה פוטנציאלית בליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, גם אם הנכות מוערכת ב-0%, ובמקרים של הוכחת קשר סיבתי, ניתן לשקול נכות של 10% עקב טנטון. עם זאת, במקרה ספציפי זה, הראיות לא תמכו במסקנה כזו.