ע"א 9466/05

תקציר

במקרה זה, הערעור נדחה, כאשר הן הערעור העיקרי והן הערעור שכנגד נדונים. המערערים, לאחר שתבעו פיצוי בגין נזקים פיזיים ונפשיים בעקבות אירוע טראומטי בו היו מעורבים ילדיהם, נדחו בנימוק של חוסר קשר סיבתי מספק. המקרה בחן האם קורבנות עקיפים יכולים לתבוע פיצויים בגין נזקים פיזיים שנבעו מעדים לפגיעה באחר. הדיונים התבססו על תקדימים ישראליים ועל דיני נזיקין אמריקאיים השוואתיים. הטענה העיקרית נגעה לשיקול דעתה של ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות משפט. בית משפט קמא הטיל הוצאות על המשיב למרות שפסק לטובתו, החלטה חריגה שנמתחה עליה ביקורת על היעדר הצדקה. בפסק הדין הודגש כי חריגות מהעלויות הסטנדרטיות מחייבות רציונל ברור. יתר על כן, בית המשפט התעמק ביסודות התיאורטיים של פיצוי נזקים נפשיים ופיזיים במסגרת דיני הנזיקין, והציע תנאים בהם ניתן יהיה להכיר בתביעות מסוג זה. בסופו של דבר, הוחלט כי ללא הוכחת קשר סיבתי ישיר, אין לגבור על תביעות בגין נזקים פיזיים; לפיכך, בוטל פסק ההוצאות שנפסק כנגד המערערים כאשר כל צד יישא בהוצאותיו. השופט ד' ברלינר, אליו הצטרפו המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ס' ג'ובראן, הדגיש את הצורך בהנמקה שיפוטית מדויקת בעת פסיקת הוצאות ואישר את דחיית פסק הדין בתביעות פיצויים מחוסר סיבתיות.