ת"פ 40014/05

תקציר

הנאשמים, זוג נשוי, הואשמו בשני סעיפים של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד. האישה הואשמה בכך שהתחזתה לאישה ועסקה בזנות, פיתתה לקוחות לדירתם, לשם היה הבעל נכנס, מציג את עצמו כבן זוגה ושודד את הלקוחות. האישום הראשון מתייחס ללקוח בשם א.א. שנשדדו ממנו שעון היד והטלפון הנייד שלו לאחר שהבעל איים עליו בסכין. האישום השני מתייחס ללקוח נוסף, א.א., שנשדד ממנו 700 שקל לאחר ששני הנאשמים ושותפו האלמוני איימו עליו ותקפו אותו. הבעל הואשם גם בסעיף הראשון, שבו הודה באשמה. האישה הכחישה את הטענות אך הודתה בזנות בעבר וחיה עם הבעל. הבעל הודה גם באישום השני, וטען כי הם נפרדו בסמוך למועד האירוע. בית המשפט הרשיע את שני הנאשמים בשני האישומים. בכך היא הסתמכה על עדויות עדים, לרבות עדויות המתלוננים, ומצאה את גרסאות הנאשמים לאירועים בלתי אמינות בשל חוסר עקביות וניסיונות לטשטש פרטים. בית המשפט ציין כי דפוסי ההתנהגות הדומים בשני האישומים מצביעים על אשמתם וחוסר תום הלב של הנאשמים. טענת האישה כי שהתה בבית הוריה בדימונה ביום הגשת כתב האישום השני נדחתה, וכך גם טענת האליבי של הבעל כי שהה בירושלים. בית המשפט התייחס גם לגרסאות ולעדויות המשתנות של הנאשמים, וקבע כי מדובר בניסיון לבנות גרסאות תמימות לאירועים. שני הנאשמים הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע ושוד לפי סעיפים 499(א)(1) ו-402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הבעל הורשע גם באישום הראשון של שוד. פסק הדין ניתן בנוכחות האישה ובא כוחה, כאשר הבעל נעדר בהסכמת בא כוחו.