ה"פ 8473/09

תקציר

המבקשת ביקשה להקצות לה חלקת קרקע לבנייה למגורים, מבלי לעבור הליך מכרזי. לא הייתה מחלוקת כי החלקה, בהיותה אדמת ישראל, צריכה להיות מוקצית בהתאם להחלטות הנוכחיות של מועצת מקרקעי ישראל. המבקש טען כי יש להתייחס לחלקה כאל קרקע בנויה וכי יש להחיל עליה החלטת מועצה מסוימת, אשר בית המשפט דחה מאחר שהחלקה לא נבנתה וההחלטה בוטלה לפני שנים. עוד טען המבקש כי אין לראות בחלקה "חלקת הרחבה", ולכן אין להחיל החלטת מועצה אחרת העוסקת בהרחבת מושבים. בית המשפט הסכים כי החלטה זו אינה חלה על עניינו של המבקש, ומשכך, ההחלטה הרלוונטית דרשה שגודל המגרש ייקבע על ידי מוסדות התכנון. נושא המחלוקת המרכזי היה פרשנותה של הוראה זו. המבקש טען כי יש לקבוע את הגודל על פי התכנית הקיימת למושב צפון, אשר הגדירה את גודל המגרש המדובר כ-863 מ"ר. מנגד, טען המשיב כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מחייבת לקבוע את הגודל בתמ"א 35. בית המשפט צידד במבקשת, בקובעו כי יש לפרש את ההוראה על בסיס התוכניות שבתוקף, כלומר הגודל צריך להיות כפי שנקבע בתכנית מושב צפון. בנוסף, תכלית ההוראה, כפי שעולה בדברי ההסבר להחלטה הרלוונטית, תמכה בעמדת המבקש. זאת ועוד, בחינת ההחלטה בכללותה וההנחיות הנלוות אליה העלתה כי פרשנותו של המשיב הייתה שגויה. לפיכך קבע בית המשפט כי על המשיבה להקצות למבקש את החלקה במלוא גודלה 863 מ"ר. בית המשפט הסכים גם עם טענת המשיב כי החלקה נכללה בהרחבה, ועל כן היה על המבקשת להיכלל ברשימת העמותה לקבלת המלצות להקצאת חלקה. משכך, הורה בית המשפט למשיבה להקצות את החלקה למבקש בשלמותה ולכללה ברשימת ההרחבות. כן חויב המשיב לשלם למבקש הוצאות בסך 15,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ומזכירות בית המשפט הופנתה להודיע לעורכי הדין על פסק הדין ולמסור להם העתק.