ע"א 7210/00

תקציר

הערעור עסק בפיצוי בגין מקרקעין שהופקעו מהירושה של המערערים. תחילה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה למערערים 14,100 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט חלקיות. המערערים סברו כי הפיצוי נמוך מדי, וחלקו על שטח הקרקע הנשקלת לפיצוי ועל סוג הפיצוי. מנגד, בערעור שכנגד שהגישו המשיבים נטען כי ההוצאות שנפסקו אינן מידתיות, שכן תביעתם הגדולה יותר של המערערים בסך 1.3 מיליון שקל נדחתה ברובה. הקרקע המדוברת הייתה בבעלות הגב' אסתר דנה ז"ל, שביתה בחיפה נהרס בשנת 1948 במלחמת העצמאות. בהתכתבויות עם רשות הפיתוח בשנות ה-50 לא הוזכרה הפקעה. בשנת 1991, צאצאיה של דנה חידשו את המאמצים לתבוע זכויות, אך לא הצליחו להגיע להבנה, מה שהוביל לתביעה בשנת 1997. המשפט התמקד בשטח הנכס ובפיצוי דמי החכירה. בית המשפט קבע כי השטח בר הפיצוי הוא 45 מ"ר בהתבסס על שומות מס וסקרים היסטוריים, ולא על ממדים גדולים יותר שצוינו בקושאנים טורקיים ישנים יותר. אשר לפיצויים, פסק דין של ערכאה נמוכה יותר נגד תביעות דמי חכירה בוטל בערעור, תוך ציון בחירה של שיטות פיצוי הקבועות בחוק, אם כי הערעור הורה לבית המשפט קמא לבחון מחדש היבט זה. יתר על כן, טענות המערערים בדבר שימוש בלתי ראוי במקרקעין לאחר הפקעה נדחו בשל ראיות לשימוש ציבורי. לבסוף, הערעור דרש בחינה מחודשת של שומות שכר טרחת עורך דין בשל היותן בלתי מידתיות. פסק הדין הנחה את בית המשפט קמא לבחון מחדש את הפיצוי וההוצאות, תוך התאמות המשקפות קבלה חלקית של הערעור והערעור שכנגד.