עש"א 60770-06-20

תקציר

המפקח על רישום המקרקעין קבע כי המשיב, המשמש הן כמתחזק והן כנציג הבית המשותף של המערערת, רשאי לחייב את המערערת בדמי אחזקה וניהול. כן הורה הממונה למערערת לפנות שניים מתוך שלושה כלי רכב שחנו בחניון הבית המשותף. המערער ערער על פסק דין זה, ערער על בחירתו של המשיב כמתחזק וכמייצג, התנגד לחובתו לשלם את ההוצאות, וסירב לפנות את רכביו. בית המשפט דחה את הערעור, ולא מצא מניעה חוקית למנות נציג חיצוני או לאותו גוף המשמש הן כמתחזק והן כמייצג. החלטת בעלי הדירות למנות את המשיב הייתה כדין, וטענת המערערת כי המשיב פוטר באסיפה בשנת 2017 לא נתמכה וסותרת את חומר הראיות. באשר להוצאות, הסכים בית המשפט עם קביעת הממונה כי המערערת חויבה בתשלום החיוב החודשי, שלא גדל שלא כדין. בית המשפט צמצם את התקופה בגינו חויב המערער בהוצאות, וביטל את התשלום עבור הזמן שבין הגשת התביעה לבין פסק הדין, כפי שהציע המשיב בדיון. בקשתו של המערער לניכוי סכומים שהוציא על תיקונים נדחתה, שכן הוא לא עמד בתנאי ההחזר. בית המשפט אישר גם את החלטת הממונה על פינוי הרכבים, שכן המערער לא חלק על כך שהחנה את כלי הרכב ולא הראה כי אין ביכולתו להזיז אותם. בית המשפט בחר שלא להתערב בפסיקת ההוצאות על ידי הממונה והחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בהיקף הרב של הערעור. לבסוף הוחזר לו הפיקדון שהופקד על ידי המערער.