דנג"צ 4428/23

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לקיים דיון נוסף בנוגע לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון שדחתה עתירה שערערה על ההחלטה להרוס מבנה בבית חנינא. מדובר במבנה בן חמש וחצי קומות הממוקם בסמוך לגדר ההפרדה ובתוך שטח המכוסה בצו איסור בנייה. המבקש, הטוען לבעלות על המבנה, קיבל הודעה על כוונה להרוס אותו בשל קרבתו למחנה צבאי ומעמדו כאיום ביטחוני. פסק הדין הקודם דחה את טענות העותר, תוך הדגשת סמכותו של המפקד הצבאי באזור וחוקיות הודעת ההריסה. היא התייחסה גם לטענותיו של המבקש בדבר הסתמכותו על היתר בנייה מהרשויות הפלסטיניות ולבורותו בנוגע לצו איסור הבנייה, ומצאה אותן בלתי משכנעות. גם הבקשה לדיון נוסף, שהוגשה בנימוק שפסק הדין היה בעל "תוצאות חמורות ומרחיקות לכת" והיו בו טעויות עובדתיות, נדחתה. השופט קבע כי פסק הדין הקודם לא קבע תקדים משפטי חדש, אלא התבסס על נסיבותיו הספציפיות של המקרה. זאת ועוד, ההשגות שהעלה המבקש בדבר תוצאת פסק הדין וניהול ההליך נמצאו מתאימות יותר לערעור ולא לבקשה לדיון נוסף. עוד ציינה השופטת כי הטענות שהוצגו בבקשה, ובפרט אלה הנוגעות להשלכות הביטחוניות של המבנה, אינן חלק מהפרוטוקול שנדון בפאנל המקורי ולכן לא ניתן להתייחס אליהן בשלב זה. בהתחשב בשיקולים אלה, הבקשה לדיון נוסף, כמו גם הבקשה לסעד זמני, נדחו.