דב"ע נד/197 - 02
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
המוסד לביטוח לאומי ערער על ארבע החלטות נפרדות של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שפסקו דמי אבטלה לארבעה משיבים. המשיבים היו עובדים שעבודתם כללה הפסקות עונתיות או זמניות. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המשיבים היו "מובטלים" בתקופות ההפסקה כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי ולכן זכאים לדמי אבטלה. בית המשפט קבע כי דמי האבטלה נועדו להגן על עובדים המובטלים שלא מרצונם ומחפשים עבודה. ההגדרה של "מובטל" בחוק מחייבת את המבקש להיות מוכן ומסוגל לעבוד. בית הדין התווה גישה כוללת לקביעת הזכאות המתחשבת בחובת העובד לעבוד בתקופת ההפסקה ולאחריה, במשך ההפסקה ובהתנהלותו בתום לב. בכל אחד מהמקרים לא הצליח המכון להוכיח כי המשיבים לא היו מובטלים בתקופות הנדונות ולא עמדו בדרישות החוק. לפיכך, דחה בית הדין את הערעורים ואישר את החלטת בית הדין לעבודה לפסוק דמי אבטלה למשיבים. השופט י' אליאסוף הדגיש כי ערעורי המכון לא צלחו, והורה למוסד לביטוח לאומי לשלם לכל משיב סכומים משתנים בהוצאות.
חקיקה מקושרת
דב"ע נד/197 - 02 המוסד לביטוח לאומי נ' עזיזה פניאן, עבודה ארצי (30.1.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.