ת"א 32093-06-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת כי יש להשיב את דמי הבנייה ששולמו לנתבעת, רשות מקומית. מדינת ישראל התכוונה להקים מכללה לייעול ושיפור הכשרת שוטרי משטרת ישראל ובחרה בגוף פרטי שיקים, יפעיל ויפעיל את הפרויקט. בית המשפט קבע כי מטרת הבנייה, שהיא לשירות הציבור, היא מטרה שלטונית מובהקת הנכללת בסעיף 259(ב) לחוק התכנון והבניה, הפוטר את המדינה מתשלום אגרת בניה. השיטה שנבחרה לביצוע הפרויקט באמצעות גורם פרטי והרווחים שהופקו אינם שוללים את המטרה העיקרית של הבנייה. זאת ועוד, בית המשפט טען כי מסמכי המכרז, אף שהיו עשויים לתת לנתבעת הזדמנות לגבות את אגרת הבניה, אינם גוברים על חוק התכנון והבניה, והסכם חוזי אינו יכול לאפשר גביית אגרות שהחוק אינו מתיר. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי אין לאפשר לתובעים להגיש תביעה לאחר תשלום האגרות, שכן אין זה סביר לצפות מאדם פרטי להסתכן בעיכוב פרויקט ובגרימת נזק פוטנציאלי לאינטרס הציבורי על ידי ערעור על דרישה בלתי חוקית מרשות. מכאן, שהחלטת התובעים לשלם תחילה ולהתדיין אחר כך מוצדקת. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת להשיב את סכום הקרן של אגרות הבנייה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, ולכסות את שכר טרחת עורך הדין של התובע ואת הוצאות המשפט.