ת"א 25693-11-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשתה של שיכון ובינוי לצו מניעה זמני שיעצור את ביצוע המכרז בו זכתה חברת שפיר. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, אף שטענות שיכון ובינוי נגד זכייתה של שפיר במכרז ראויות להישמע, סיכויי הצלחתן אינם גבוהים. אי ההתאמות לכאורה בהצעתה של שפיר אינן מהוות הפרה חמורה של החוק והן קשורות יותר לפרשנויות של תנאי הסף. בית המשפט אינו שש להתערב בהחלטות ועדת המכרזים, במיוחד כאשר הן כרוכות בשיקול דעת מומחה ואינן שרירותיות או בלתי צודקות. בנוסף, מתן צו המניעה יגרום נזק משמעותי לשפיר ולאינטרס הציבורי. עצירת הפרויקט, ששוויו מאות מיליוני שקלים, תגרום לאובדן עובדים מסורים, לעיכוב חוזים ולשיבוש התקדמות העבודה. כתוצאה מכך, הדבר יגרום לתגובת שרשרת, שתוביל לעיכובים בקידום פרויקט רכבת קריטי. האינטרס הציבורי בהשלמתם בזמן של פרויקטי תשתית אלה, שמטרתם להקל על אתגרי התחבורה בירושלים, גובר על פוטנציאל הפגיעה בשיכון ובינוי. שיקול נוסף הוא השיהוי בבקשה של שיכון ובינוי, כאשר התביעה הוגשה כשלושה חודשים לאחר ששפיר הוכרזה כזוכה. בית המשפט מציין כי בעוד שיכון ובינוי נקטו בהליכים פנימיים, הזמן חלף וכעת הפעולה היא קריטית. לבסוף, האינטרס הציבורי הדחוף בביצועו של הפרויקט במועד מטה את הכף עוד יותר לטובת המשיבים. בנסיבות אלה, בית המשפט מחליט כי אין מקום לצו מניעה זמני ופוסק למשיבים הוצאות בסך 20,000 ₪.