עב"ל 423/08

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערער. לחוות הדעת של המומחה, שמצאה כי בדיקות השמיעה של המערערת עולה על ליקוי כתוצאה מרעש, היה משקל רב יותר מהטענות נגדה, שהתבססו על גורמים ספקולטיביים לירידת הערך. ליקוי השמיעה של המערער יוחס לחשיפה אפשרית לרעש במקום עבודה קודם או למחלה בעבר, או לחילופין לתאונת דרכים בה היה מעורב המערער. בית הדין מצא טענות אלה בלתי משכנעות, מה גם שלא היה תיעוד של תלונות על ירידה בשמיעה עד שנת 2003, שש שנים לאחר התאונה האמורה. יתר על כן, לא היה תיעוד המצביע על סיבות אפשריות אחרות לאובדן שמיעה. בהתחשב בעברו התעסוקתי של המערער ובהערכת המומחה את מצבו, הגיע בית הדין למסקנה כי לקות השמיעה שלו נגרמה ככל הנראה כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה. לאור נסיבות מיוחדות אלה, קיבל בית הדין את הערעור, וקבע כי יש להכיר בליקוי השמיעה של המערער כתאונת עבודה. המוסד חויב לשלם למערער הוצאות משפט, בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום.