ת"א 1570/06

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעה הדורשת ממנהלים לשלם פיצוי למשקיעים בגין פרסום מידע שגוי. בתביעה נטען כי המנהלים לא הודיעו על כוונתו של בעל שליטה להגיש הצעת רכש, שלא יצאה אל הפועל. התביעה מעלה שאלות בדבר החובה לפרסם כוונה כזו והחובה להודיע כי הצעת הרכש לא תתקיים, לצד חישוב הפיצויים למשקיעים. התובעים, משקיעי תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ, טוענים כי נגרמו להם הפסדים כספיים עקב ציפייה להצעת רכש מבעל השליטה, שלא יצאה לפועל. הנתבעים הם יו"ר ומנכ"ל החברה. היו"ר לא מסר כל עדות או גרסה. המנכ"ל טען כי המידע שפורסם היה נכון באותה עת וכי התובעים, שהיו מודעים למצבה הכלכלי הרעוע של החברה, היו צריכים לצפות את הסיכונים. בית המשפט קבע כי לחברה לא חלה חובה חוקית לפרסם את כוונת הצעת רכש. עם זאת, מרגע שפורסם, הוא הפך לאיתות אמין ויצר חובה להודיע אם הצעת הרכש לא תתקיים. טענת המנכ"ל כי ההודעה הייתה חלק מניסיון רה-ארגון התקבלה, אך בית המשפט דחה את הסברו לאי ההודעה. נפסק כי הנתבעים, שלא הוכיחו כי נקטו בכל האמצעים המתאימים, אחראים באופן אישי לנזק שנגרם לתובעים. התובעים היו זכאים לפיצוי רק בגין המניות שנרכשו בין מועד גילוי התרמית לבין סיום דליפת המידע. שיטת חיסרון הכיס המשוער נבחרה לצורך חישוב הנזק, ובהיעדר חוות דעת מומחה ניתן פסק הדין הוראות לחישוב. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובעים במשותף, את הפיצוי המחושב וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.