דב"ע מד/19 - 4

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב בבקשה לסעד ביניים בסכסוך קיבוצי בין ההסתדרות לאוניברסיטת תל אביב. הסכסוך נסוב סביב פיטוריו של עובד האוניברסיטה, עזרא שטיינמץ, כאשר ההסתדרות טוענת כי האוניברסיטה הפרה הסכם קיבוצי בכך שפיטרה אותו. בית הדין האזורי דחה את בקשת ההסתדרות לסעד ביניים, והוביל את ההסתדרות לערער על ההחלטה. הערעור מתמקד בשאלה האם החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על הנחות יסוד מסוימות לגבי אופי הסכסוך, ההליך המשפטי המתאים והסעדים האפשריים. ההנחות הנדונות נוגעות לאפיון הסכסוך כסכסוך קיבוצי, לאפיק המשפטי המתאים לתביעת העובד ולהבנה כי הסעד המבוקש יביא לחזרתו של העובד לעבודה. פסק הדין בוחן את הוראות ההסכם הקיבוצי ומגיע למסקנה כי מדובר בעיקרו בסכסוך קיבוצי, וזכויות הפרט של העובד אינן גורם מרכזי במקרה זה. משכך, מוצא בית המשפט כי שגה בית הדין האזורי בהחלטתו. עם זאת, פסק הדין שוקל גם את נימוקי האוניברסיטה להחלטה ומכיר בכך שחלק מטענותיהם מוצדקות. באופן ספציפי, עיתוי הבקשה לסעד ביניים והייצוג על ידי בא כוח האוניברסיטה כי האוניברסיטה תעמוד בכל פסק דין סופי, שוקלים כנגד מתן סעד ביניים. בסופו של דבר, בית הדין מחליט כי פסק דין במקום שביתה הוא דרך פעולה ראויה יותר בסכסוך קיבוצי זה, והבקשה לסעד ביניים נדחית בנימוקים אלה. ההליך העיקרי בבית הדין האזורי ימשיך להכריע בתוצאות התיק.