ע"א 5649/08

תקציר

מדובר ברשת סבוכה של שעבודים רכושיים ופיננסיים בהם מעורבים חברה, בנק דיסקונט ונושים נוספים. השאלה המרכזית היא האם תביעתו של בנק דיסקונט לנכסי החברה, המבוססת על משכון הרשום במרשם החברות, קודמת לנושים אחרים המיוצגים על ידי המפרק. כונס הנכסים טוען כי בנק דיסקונט לא עמד בעקרון השוויון בין הנושים בכך שלא רשם הערת אזהרה, פעל בחוסר תום לב, ולכן יש לדחות את תביעתו. בתוך כך, בנק דיסקונט טוען כי יש לו משכון תקף על זכותה החוזית של החברה לרכוש נדל"ן, המקנה לו קדימות על פני נושים לא מובטחים. השאלה המרכזית היא האם משכון הבנק על הזכות החוזית פוטר אותו מרישום הערת אזהרה, שתודיע לצדדים שלישיים על חובת החברה לשעבד את זכויותיה בנכס. פסק הדין קובע כי משכון בנק דיסקונט על זכותה החוזית של החברה תקף, ורישומו במרשם החברות מעניק לבנק עדיפות על פני נושים לא מובטחים. יתר על כן, אי רישום הערת אזהרה על ידי הבנק אינו שולל את עדיפותו, שכן הזכות החוזית נחשבת למטלטלין, ונושים לא מובטחים היו צריכים לבדוק את רשם החברות לשעבודים. עם זאת, בשל התנהלותו המפוקפקת של הבנק, לא ייפסקו הוצאות לטובתו. כתוצאה מכך, הערר יתקבל, ובנק דיסקונט יוכל לתבוע בחזרה עד 550 אלף שקל - הסכום המוגבל שסוכם עם בנק ירושלים - מהתמורה שהתקבלה עבור הנכס.